ההחלטה על חומר הדק נופלת כמעט תמיד בשלב שבו כבר בחרו פרגולה, והיא מקבלת הרבה פחות תשומת לב ממה שמגיע לה. זו טעות, כי הפרגולה עומדת למעלה והדק סופג את הכול: שמש ישירה, גשם, עומס דריכה, כיסאות שנגררים, ובאזור החוף גם מלח. ההבדלים בין החומרים מתגלים בשנה השלישית, לא בשבוע הראשון.

שלוש משפחות, לא שלושה מוצרים

קודם כל צריך לסדר את המונחים, כי בשוק משתמשים בהם מבולבל. עץ מלא הוא עץ. WPC וקומפוזיט הם שמות שמתארים בגדול את אותה משפחה: תערובת של סיבי עץ עם פולימר. ההבדל ביניהם בפועל הוא פחות בשם ויותר באיכות הספציפית של היצרן, בעובי, ובשאלה אם הלוח אטום או חלול.

עץ מלא

היתרון של עץ הוא שהוא נראה כמו עץ, כי הוא עץ. הוא מתחמם פחות בשמש מלוחות כהים מסוימים, ואפשר ללטש ולחדש אותו גם אחרי שנים. החיסרון הוא שהוא דורש תחזוקה קבועה. שמן או לכה בהתאם לסוג, בתדירות שתלויה בחשיפה. דק עץ שלא מתוחזק לא נהרס מיד, אבל הוא מאפיר, מתחיל להעלות שבבים, ובקצוות הוא הראשון להיסדק.

WPC וקומפוזיט

היתרון המרכזי הוא תחזוקה. אין צורך בשימון תקופתי, והצבע יציב הרבה יותר לאורך זמן. החיסרון שהכי מרגישים בישראל הוא חום. לוח כהה בשמש ישירה של אוגוסט יכול להיות לא נעים לדריכה יחפה. שיקול שני הוא שקומפוזיט לא באמת ניתן לחידוש. כשלוח נפגע, מחליפים לוח.

ומה עם לוחות חלולים

הרבה מהמחיר הנמוך בשוק מגיע מלוחות חלולים. הם קלים יותר וזולים יותר, אבל הם גם פחות עמידים לנקודת עומס, וקצוות פתוחים שלהם קולטים מים ולכלוך. אם בוחרים חלול, העיבוד של הקצוות והמרחק בין הקורות התומכות חשובים הרבה יותר מאשר בלוח אטום.

מה שהמלח באמת עושה

באזור החוף, ובוודאי בקריות ובמפרץ, המלח באוויר הוא שיקול אמיתי. הוא פחות משפיע על פני הלוח עצמו ויותר על מה שמתחתיו: ברגים, זוויות חיבור, מסילות ורגליות. דק שהותקן עם חיבורי פלדה רגילה יתחיל להראות כתמי חלודה שעולים מלמטה דרך הלוחות, וזה קורה גם לדק קומפוזיט יקר. זו אחת הסיבות שבהן התקנה אזורית מנוסה משנה, ולמי שמתכנן דק באזור הקריות כדאי לשאול ספציפית על סוג החיבורים ולא רק על סוג הלוח.

התשתית מתחת חשובה מהלוח

אפשר לקנות את הלוח הטוב בעולם ולהניח אותו על תשתית גרועה, והתוצאה תהיה דק שמתנדנד תוך שנתיים. שלושה דברים מכריעים: מרחק נכון בין הקורות, ניקוז שמאפשר למים לרדת ולא להצטבר, ואוורור מתחת לדק. דק שיושב צמוד לקרקע בלי מרווח אוורור הוא דק שסופג לחות מלמטה כל החורף, ולא משנה מאיזה חומר הוא עשוי.

איך זה משתלב עם פרגולה

כשיש פרגולה מעל, חלק מהשיקולים משתנים. צל קבוע מוריד את בעיית החום של לוחות כהים ומאט את ההלבנה של עץ. מצד שני, צל קבוע גם אומר שהאזור מתייבש לאט יותר אחרי גשם, ולכן הניקוז חשוב אפילו יותר. מי שמתכנן פרגולת אלומיניום מעל דק צריך להחליט מראש איפה יורדים המים מהמרזב שלה, כי מרזב שמנקז ישירות על אותה נקודה בדק יוצר כתם וריקבון מקומי בדיוק שם.

איך בוחרים בפועל

במקום להתחיל מהחומר, כדאי להתחיל משלוש שאלות. כמה שמש ישירה יש לשטח ביום הכי חם. האם מישהו בבית מוכן לשמן דק פעם בשנה, בכנות. וכמה קרוב לים. התשובות לשלוש האלה מצמצמות את הבחירה מהר יותר מכל טבלת השוואה, ואפשר לעבור עליהן יחד עם המתקין בשלב תכנון העבודה, לפני שמזמינים חומר.

שאלות נפוצות

קומפוזיט באמת לא דורש תחזוקה בכלל?

הוא לא דורש שימון, אבל הוא דורש ניקיון. לכלוך אורגני שנשאר עליו לאורך זמן משאיר כתמים, ובמקומות מוצלים מצטבר ירוק. שטיפה תקופתית זו עדיין תחזוקה, רק קלה בהרבה.

עץ תמיד יהיה חם פחות?

לא תמיד, זה תלוי בעיקר בגוון ובגימור. לוח קומפוזיט בהיר יכול להיות נעים יותר מעץ כהה מאוד. הכלל המעשי הוא שגוון קובע יותר מהחומר.

אפשר להניח דק חדש מעל דק ישן?

לפעמים אפשר טכנית, אבל זה כמעט תמיד רעיון גרוע. התשתית הישנה היא בדרך כלל החלק שנשחק, ובניית שכבה חדשה מעליה מסתירה את הבעיה במקום לפתור אותה, וגם מעלה את גובה הדק בצורה שמפריעה לדלתות.

כמה זמן לוקחת התקנה של דק?

זה תלוי בעיקר בהכנת השטח ולא בהנחת הלוחות. שטח מיושר עם תשתית קיימת זו עבודה קצרה. שטח שצריך בו יישור, ניקוז או בסיס חדש מאריך את העבודה בכמה ימים.